לאחרונה, אם כי קצת מאוחר מהמתוכנן, היה לי העונג לקחת חלק בסמינר מקוון שהוצג על ידי ג'ו זזורה מפלנט סולושנס ונערך על ידי אמריקן הורט.
הנושא היה מבוא לקירות טחב. למי שלא ראה אותם או שמע עליהם, או שבעצמו לא אוהב אותם, הם הופכים פופולריים יותר ויותר כחלופה זולה יותר לקירות חיים ירוקים. ניתן למצוא הן גרסאות מוגדלות והן גרסאות מוקטנות של קירות טחב ואף נערך דיון בנושא זה, לעיתים בקלות ראש, הן בפלטפורמות מדיה חברתית ממוקדות בתעשייה זו והן בפרסומים העוסקים בעיצוב פנים וארכיטקטורה. הקלדת המונח בשורת החיפוש של YouTube תניב מנעד רחב של דוגמאות החל ממבואה עם דשא מלאכותי ועד התקני מופת מרובי לוחות, מרובי שכבות ומרובי מינים במלונות 5 כוכבים. סביר להניח שכולנו כנראה יכולים לדקלם לפחות מחצית מעקרונות העיצוב הביופילי שקיר ירוק חי מגלם אבל סביר גם להניח שלא תדקלמו באותה קלות את אותם הקרונות ביחס לקיר טחב.
אחרי הכול, הראשון חי והשני ממש לא. אני חייב להודות שאני עצמי הייתי בדילמה בעניין זה. כפי שטענתי בבלוג קודם, אפילו מחשבה, תמונות, קטעי וידאו, פלסטיקה של צמח, ואפילו זכרונות עשויים לעורר בנו חלק גדול מהתגובות הביופיליות שלנו. קל לראות, למרות שכמעט תמיד במידה פחותה, כיצד טחב וחזזיות משומרים יכולים להשיג את אותה התוצאה. הגוורדיה הוותיקה עשויה שלא לקבל באותה קלות את המושג של צמחים משומרים, היות והתחושה היא כי הם תורמים פחות תועלת מאשר מצמחים חיים. דבר אחד שג'ו הזכיר כבדרך אגב היה חוסר הוודאות לגבי מה עשוי להצטבר על גבי קירות טחב, אבק ואולי מזהמים לא רצויים אחרים. שאלה זו עניינה אף אותי באופן חדש אך גם באופן ישן.
היה לי את היתרון והעונג הרב של לחצות את היבשת כדי לראות כיצד טחב גדל בהווה וגם איך היא גדל בעבר; מחוף אל חוף אל חוף, באגן גדול, מעל צמרות העצים, בשכבות האדמה הקפואה תמידית ועל פסגות ההרים. הייתה עונה מסוימת בה הסכמתי ללקט את חומר מיני המקור שישמש את המשרד להגנת הסביבה של קנדה בתכנית ניטור איכות האוויר באמצעות כריות טחב אותה ניהל. בשלב מאוחר יותר החלה המעבדה עמה עבדתי לקחת חלק בהפקה באמצעות ביוריאקטור של טחב מוחלש למטרות מחקר שונות. השימוש בטחב לניטור איכות האוויר גדל בהתמדה והתרחב לשימוש בינלאומי, לפחות מאז סוף שנות ה-60 של המאה העשרים. בסוף שנות ה-70 של המאה העשרים נעשה בצפון סקוטלנד שימוש מוצלח בכריות טחב לאומדן אפידמיולוגי של זיהום אוויר מתכתי בקרבת בתי יציקה ובהקשר של מחלות בדרכי הנשימה. לאחרונה נעשה שימוש יעיל בטחב בפורטלנד אורגון, המדינה הראשונה שאסרה ייצור חשמל מבוסס פחם, כאשר פרויקט מחקר של שירות היערנות האמריקאי שחקר את הנושא של ספיגת פחמימנים וריבוצם על גבי טחבים ברחבי העיר נתקל ברמות גבוהות באופן חריג של המתכות קדמיום וכרום, וכן של ארסן. המקורות הנקודתיים זוהו במהירות וצעדים מתקנים ננקטו בהצלחה ואף הביאו לחקיקת חוקים חדשים.
טחבים וחזזיות מכילים התאמות מורפולוגיות ואנטומיות רבות שהופכות אותם למנטרים פסיביים, זולים ואידיאליים לניטור זיהום סביבתי, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. כל אחד מהם אקטוהידרי, כלומר הם מסתמכים אך ורק על מקורות חיצוניים להידרציה ותזונה, וגם לרבייה דיפלואידית. הצורך לקלוט חומרים מזינים מהאטמוספירה דורש יכולת חילוף קטיוני (CEC) יעילה, היכולת למשוך יוני חומרים מזינים בעלי מטען חשמלי חיובי. היעדר הקוטיקולה משפר את התהליך. CEC בטחבים וחזזיות הופך אותם לאידיאליים לחקירת אינדיקטורים מסוכנים מוכרים של איכות אוויר כגון פחמימנים ארומטיים פוליציקליים (פחמימני PAH). רבים מאלו נמצאים בחומרי הבניין המשמשים כיום לבניית מבני מסחר ומגורים; חומרי ניקוי ממסים; מפלטי רכבי ממונעים, ושריפת פסולת עץ ופסולת מוצקה. הם גם סופגים עכבות מתכות רעילות כגון הקדמיום והכרום שצוינו לעיל, עופרת, נחושת, אבץ, ברזל, ומזהמי אוויר רבים אחרים כגון גופרית וחנקן והתחמוצות שלהם.
כריות טחב, יבשות או רטובות, מוחלשות או לא מוחלשות, שטופלו ב-EDTA או שלא, הוכחו כבר כיעילות במחקרים אורבניים, תעשייתיים ובמחקרי רקע רבים שנערכו. התוצאות ממחישות באופן ברור ומבוסס ראיות כי ניתן לבצע ניטור רחב היקף וזול שמספק מידע חיוני בזמן אמת בו ניתן להשתמש כדי להגיב להשפעות קיימות, בלתי מוכרות, ו/או חדשות על איכות האוויר. שאלה אחת שעולה בהקשר זה היא: האם ניתן להשתמש בקירות טחב כמרכיב במערכת רחבת היקף לניטור של איכות האוויר? שאלה שנייה שנשאלת בהקשר זה היא האם טחבים וחזזיות משומרים יעילים בקליטת רעלים מוכרים באותה מידה כמו טחב חי או מוחלש?
הוכח כי דגימות מוחלשות (שטופלו בחום של 120 מעלות צלזיוס) שטופלו לאחר מכן גם ב-EDTA, פעלו באופן התדיר ביותר כאשר המלחים דיסודיום ודיסודיום EDTA, העשירו את ספיגת הקטיון. הוא משמש למטרות רבות לרבות שימור מזון ומשקאות (במשקאות מוגזים בפחית לדוגמא, למניעת היווצרות של בנזן) כמעט אך ורק בתור מצמד הפקעה של קטיון מתכת. מצב הפעולה הוא בעיקרו מצב פעולה של מגנט.
נכון להיום, שימור טחב וחזזית מסחרי כולל בעיקר טיפול בחום וטבילה בתמיסת מלח/צבע/גליצרין. הצבע מייצב ומשפר את התכונות האסתטיות של הדגימות, ואילו המלח והגליצרין מפחיתים את מידת הריקבון וההתייבשות, בהתאמה. אני עצמי איני מכיר אף גורם גננות או גידול פרחים מסחרי שעושה כיום שימוש ב-EDTA כחומר משמר. אני לא מצליח לאתר שום מחקר על ההשפעה של גליצרין ו/או צבע על ה-CEC של טחב או חזזיות משומרים, עם זאת, הודות לרקע שלי בכימיה אני יודע כי גם אם חלק מאתרי החילוף נתפשים, ניתן לשפר את היכולת הכללית בעמצעות הוספת EDTA.
אני חוזר בחזרה לשאלה המרכזית שלי: האם קירות טחב מהווים באמת קירות ירוקים אמיתיים? אני נאלץ לענות בחיוב, לא רק שניתן להוכיח באופן מובהק כי הם עשויים לעורר תגובה ביופילית, אלא שהם יכולים גם לספק את אותה טכנולוגיה ושיטה לסינון אוויר בחללים פנימיים כמו אלו המסופקים על ידי סדרה שלמה של צמחים חיים וקירות ירוקים חיים. יש לחשוב קצת על היישום ולראות כיצד ניתן לשלבו בפילוסופיית הפיתוח העסקי שלכם, אנשים כמו ג'ו עמלו קשה כדי לבנות את הבסיס והמשימה שלכם, במידה ותרצו לקבלה, היא לשעוט קידמה בעוז לתוך העולם החדש והאמיץ באמצעות כל הכלים העומדים לרשותכם.
