טבע במרחב

טבע במרחב

ג'ו זזרה, בלוגר אורח מטעם טרפין ברייט גרין, מספק לנו רקע היסטורי לגביי השימוש בתבניות העיצוב הביופילי "טבע במרחב" בחללים פנימיים.

טרפין ברייט גרין  – הבלוג; 20 באפריל, 2015

טבע במרחב

"טבע במרחב" במונחים ביופיליים משמעו כל התערבות עיצובית שמחשלת נוכחות ישירה, פיזית וברת חלוף של הטבע במרחב או מקום מסוים. אחת מתבניות העיצוב המשמעותיות ביותר של "הטבע במרחב" היא חיבור וויזואלי עם הטבע (כפי שהוא מתווה בפרסום 14 דפוסים של עיצוב ביופילי שפורסם על ידי טרפין ברייט גרין ב-2014). האסטרטגיות העיצוביות הכלולות בתבנית זו כוללות עציצים, אדניות, גינות חצר, קירות ירוקים וגגות ירוקים. בימי קדם צמחים שמשו בראש ובראשונה למטרות תזונתיות ומרפאות; השימוש הדקורטיבי הראשון הידוע בצמחים יושם לפני כ-3,000 שנה על ידי המצרים. לא הרבה ידוע על שימוש דקורטיבי לפני העידן הויקטוריאני, בו החלו האנגלים החלו להשריש צמחים בחממות. עד אמצע המאה ה-19 הפך הגינון המקורה לתחביב פופולרי בארצות הברית ותכניות של מה שכונה "נוף פנימי" מבוסס צמחייה הוצגו לראשונה בשנת ה-50 הצאוחרות של המאה העשרים. ביופיליה היא הגורם המניע שמאחורי קידומו של נוף טבעי בחללים פנימיים, בין אם מדובר בעציץ במשרד, או בחצר פנימית בלובי שכוללת גם מים ודגים. עד 15 השנים האחרונות התקיימו מעט מאוד ראיות מדעיות, אנשים מסוימים פשוט חשו בצורך להטמיע את הטבע במרחב שבו אנו עובדים וחיים.

התחלות

אוורט קונקלין היה אחד החלוצים הראשונים להטמיע צמחים בחללים מסחריים. קונקלין והחברה שלו שמושבה היה בניו ג'רזי, אוורט קונקלין ושות', הקימו את מיזם עיצוב הנוף הפנימי הראשון שלהם בקנה מידה גדול במסעדת ארבע העונות בניו יורק בשנות ה-60 המוקדמות של המאה העשרים. זמן קצר גם קרן פורד, בניין CBS, ומרכז רוקפלר הפכו ללקוחות החברה. פרויקטים תאגידיים מוקדמים אלו היוו את תחילתה של תעשיית אדריכלות הנוף שאנו מכירים כיום.

לפני הופעתו של מחקר מדעי בולט כלשהו, הצהיר קונקלין כי קיימת "חיבור קדמוני" עם צמחים ופרחים, וכי הם לא בגדר מותרות אלא דרישות של המורשת הביולוגית שלנו, שכן אנחנו צריכים אותם כדי להיות מאושרים. במאמרו של קונקלין משנת 1972, שכותרתו "אדם וצמחים-חיבור קדמוני", ושפורסם במגזין שתלן אמריקאי, הציג קונקלין את התאוריה שלו לפיה האדם מתוכנת גנטית להיות ליד ובסביבה של ירק וצמחיה. במהלך אותה תקופה טען קונקלין בפני האגודה האמריקנית למדע הגננות וקבע כי הקישור בין אדם וצמחייה הינו קישור מולד.

האבולוציה של הצמחים בין כותלי הבית

עם התגברות הפופלריות של גידול צמחים בין כותלי הבית בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים, החלו אדריכלים, מעצבים וקבלנים להטמיע חצרות פנימיות ומובאות מוארות היטב בעיצובים שלהם. תעשיית הצמחייה המקורה פרחה עד הגידול במחירי האנרגיה שהפך למקור דאגה מהותי עבור בעליהם של מבנים מסחריים. בשל משבר האנרגיה, במהלך שנות ה-1970 וה-80 מאוחרות של המאה העשרים ניחנו בתכנון וההקמה של מבנים רבים אטומים היטב עם מעט אור שמש או תאורת צמחייה זמנית בלבד. התוצאה היתה פחות צמחים ויותר בניינים חולים עקב השימוש בתרכובות אורגניות נדיפות.

אחד האתגרים הגדולים ביותר בשמירה על בריאותו של צמח בסביבה מקורה הוא התאורה. העדר תאורה נאותה מוביל למוות איטי של כל צמח בריא. קונקלין האמין סוד הטיפול המוצלח בצמח בסביבה מקורה הוא להרגיל את הצמח לרמת תאורה נמוכה לפני הצבתו. זהו תהליך שמפחית את רמת האור בה גדל הצמח במהלך תקופה מסוימת שאורכת לרוב כ-12 שבועות עד 6 חודשים. הליך זה שהומצא על ידי קונקלין נמצא בשימוש גם היום בקרב מגדלי צמחים איכותיים.

ואז הגיע וולברטון

ד"ר ביל וולברטון נהנה מקריירה ארוכה כמדען מחקר במרכז החלל ע"ש סטניס של נאס"א. כאשר למעלה מ-100 כימיקלים נישאים באוויר זיהמו את סקיי לאב 3, וולברטון התבקש לחפש דרכים פשוטות לסינון מזהמים. הוא בחר בצמחים טרופיים כאסטרטגיה אפשרית לפתרון בעיית איכות האוויר. וולברטון בחן את המידה בה צמחים מסננים את האוויר על ידי גידולם בתאים מלאי תרכובות VOC, תוך בדיקת איכות האוויר בהפרשי זמן נתונים. בניסוייו זיהה את יעילותם של צמחים מסוימים בהסרת כימיקלים. מחקריו של וללברטון גילו כי הצמחים טהרו את האוויר בתאים. בנוסף לכך מצא גם וולברטון כי הצמחים הצליחו לסנן אוויר בפחות זמן כאשר המזהמים הוזרקו מחדש לתאים, וכי גם חיידקי קרקע הסירו מזהמים באמצעות פירוק. המחקר הראשון של וולברטון פורסם לראשונה בשנת 1984, וב-1989 נאס"א פרסמה את הדו"ח שלו על צמחי נוף מקורה והפחתת מזהמי אוויר בתוך הבית. למרות שקיים וויכוח מסוים לגביי הכמות וההיקף הנדרשים כדי להפוך צמחים לאמצעי סינון ביולוגי אפקטיבי בסביבה מקורה, המחקר של וולברטון הניח את הבסיס למחקר מדעי עתידי.

המחקר בנושא טבע במרחב נמשך

מאז 1984 פורסמו מאמרים ופרסומים טכניים נוספים רבים שפרטו את ההשפעות של חשיפה לטבע, כולל מאמריהם של טובה פילד, וירג'יניה לוהר, והמחקר המהווה ציון דרך בתחום מאת רוג'ר אולריך בנושא היתרונות הבריאותיים של נופים טבעיים בבתי חולים. האימות של האינטואיציות שלנו באמצעות ראיות מדעיות ממשיך לתמוך במה שרבים מאיתנו יודעים באופן אינסטינקטיבי: הטבע במרחב יכול להעניק לנו אנרגיות, להפוך אותנו לפרודוקטיביים יותר ולהוביל לאושר רב יותר. מכיוון שאנו נמצאים בחברה שמונעת כלכלית, העלויות וההחזר על ההשקעה של הטמעת הטבע בסביבה הבנויה מהווים עניין מרכזי. פרסום המאמר "כלכלה של ביופיליה" (טרפין ברייט גרין 2012) קורא תיגר על ההנחות שלנו לגבי העלות והערך. בסקירה של סדרת מחקרים, כולל מחקר אחד שהסיק כי 10% מהיעדרויותיו של עובד ניתן לייחס לארכיטקטורה בעלת אופי מנותק מהטבע, מסכם המאמר וטוען כי אנחנו לא יכולים להמשיך ולהתעלם מהיתרונות הכספיים של הכללת טבע חי וגורמים ביופיליים אחרים בסביבה הבנויה.

ערי העתיד

לשילוב של רווחה ומחקרים כלכליים ביחס לטבע במרחב יש השפעה עמוקה על האופן בו אנו יוצרים את הבית וסביבת העבודה שלנו. ככל שערינו הופכות יותר ויותר מאוכלסות, הצורך ליצור חיבור לטבע בין כותלי הסביבה הפנימית שלנו יהפוך לצורך הכרחי בכל דבר שנרצה לעצב. הבריאות והרווחה של עתידנו המשותף תלויה בכך.

ג'ו זזרה, מעצב אדריכלות נוף פנימית וקירות חיים, הוא המנהל והמייסד של פלנט סולושנס. כיום הוא מכהן כנשיא גרין פלנטס פור גרין בילדינגז, 501c3 שצטרתו היא לתקשר את היתרונות של הטבע בסביבה הבנויה. כמומחה ביומימטיקה הוא מתעניין בחפיפות בין ביופיליה, ביומימטיקה והשילוב הפונקציונלי של הטבע בסביבה הבנויה. התמונות באדיבות ג'ו זזרה.

מבנים שקושרים אותנו לטבע: תקן הבניה WELL כבר כאן

ג'ים ממפרד, GRP, CLP; בעלים, חברת גוד ארת' פלנט וגריןסקייפד בילדינגס, סן דייגו, קליפורניה (http://www.goodearthplants.com)

תקן ה-LEED (מנהיגות באנרגיה ועיצוב סביבתי) מהווה מקור מוכר לגאווה ושיווק מותג לבנייני משרדים, בתי מלון, בתי ספר, ופרויקטים קהילתיים. תוך 14 שנים הפכה מערכת הסמכת הבנייה הירוקה LEED לסטנדרט בתחום של בנייה זולה וחסכונית באנרגיה הן בארצות הברית והן מחוצה לה.

גם אנשים שלא הגדירו עצמם "ירוקים" חושבים כיום ברצינות רבה יותר על האופן בו שיטות של בנייה ירוקה עשויות לשפר את הבריאות והרווחה. גישה לאור יום, נוף חיצוני, עיצוב פעיל, זרימת אוויר משופרת, ובחירה בחומרים טובים יותר הם הנורמה בכל הקשור בתכנון והקמה של מבנים חדשים.

אני חבר במועצת המנהלים ותומך של גרין פלנטס פור גרין בילדינגס (GPGB.Org). הפכתי חבר במועצת המנהלים לפני כשנה כדי לתרום למשימתה לפרסם את היתרונות האסתטיים, הסביבתיים, הפרודוקטיביים והבריאותיים של צמחייה בסביבה הבנויה. חוסר ההכרה בחיבורי הטבע בסביבה הפנימית הוא הנושא הבולט ביותר שלא נכלל בתקן LEED.

תחום המהווה מקור לעניין ולדאגה משלב את הרעיון הכולל יותר של הביופיליה, הקשר הטבעי בין בני האדם והטבע, בעיצוב הסביבה היומיומית שלנו. אנו מקווים כי אנשים ימשיכו לזהות מדוע בני אדם צריכים את הטבע בחיי היומיום שלהם; יצירת בריאות נפשית וגופנית אופטימלית.

כששמעתי לראשונה על תקן הבנייה החדש WELL, חשבתי, "כן, זה בדיוק מה שחיפשתי!" באוקטובר האחרון שלחה אותי מועצת GPGB כנציגה לתכנית WELL השנתית הראשונה, שהתקיימה בו בזמן עם אירוע GreenBuild של מועצת הבנייה הירוקה האמריקאית בניו אורלינס. האירוע הותיר אותי מרוגש לגביי הפוטנציאל של WELL ליצירת מהפכה במגזר שלנו.

תקן הבנייה WELL® אינו מתחרה בתקן LEED. אלא, הוא פועל כתוספת מושלמת ומוסיף שיקולים חדשים ומעמיקים ביחס לתכנון הבנייה, שמתמקדים במטרה אחרת.

באוקטובר 2014 פרסם המכון הבינלאומי לבניית WELL (IWBI) לציבור את גרסה 1.0 של תקן הבנייה WELL, ובכך ביצע צעד רב חשיבות במאמצינו לשילוב בריאות ורווחה בסביבות מחייה פנימיות. לדברי מייסד ה-IWBI פול שיאלה, "באמצעות השקת גרסה 1.0 של WELL אנו יוצרים הצטלבות ברורה דרכה קהילות הבריאות, הקיימות, והנדל"ן יכולות להתאחד לטובת תמיכה בבריאות אדם באמצעות הסביבה הבנויה באופן גלובלי."

תקן הבנייה WELL® כולל שבע קטגוריות ספציפיות הכוללות תנאים שמשפרים את הבריאות והרווחה של דיירי הבניין, ומשולבים הוליסטית באדריכלות ועיצוב הבנייה: אוויר, מים, תזונה, אור, כושר, נוחות ונפש.

תקן הבנייה WELL מתוקף על ידי צד שלישי באמצעות שיתוף הפעולה בין IWBI והמכון להסמכת בנייה ירוקה (GBCI) , גוף ההסמכה שמנהל את שיטת LEED לדירוג בנייה ירוקה. ה-IWBI מעניק הסמכה באחת מבין שלוש דרגות: כסף, זהב או פלטינה, בדומה לדרגות השונות של ה-LEED. WELL מכיר בחשיבות של הוספת צמחים חיים לחללים פנימיים. עציצי צמחים בסביבה הפנימית וגנים או קירות אנכיים נדרשים באופן ספציפי כחלק מתקני ההסמכה.

אחת התכונות החשובות של ה-WELL היא העובדה כי הוא מבוסס היטב מבחינה מדעית. WELL מהווה את השיא של שבע שנות מחקר ושיתוף פעולה רפואיים עם רופאים, מדענים, אדריכלים ואנשי מקצוע אחרים בתחום הרווחה. מנהיגי עולם בעלי חזון שתומכים בתקן WELL כוללים את דיפאק צ'ופרה, חבר הקונגרס לשעבר ריצ'רד גפהארדט, פעיל הקיימות והשחקן ליאונרדו די קפריו, ורופאים מובילים ממכון מאיו ומכון קליבלנד.

באוקטובר האחרון הפך מרכז פיפס לנוף בר קיימא בפיטסבורג למוסד הראשון בעולם שזכה בהסמכה פלטינום פיילוט של WELL. נכון להיום קרוב לשמונה מיליון מטרים רבועים של פרויקטים נרשמו או הוסמכו כבר בכפוף ל-WELL.

GPGB מובילה את הדרך על ידי מינוף הרשת הירוקה שלנו לשיתוף פעולה עם ארגונים אחרים בתעשייה במטרה להציב צמחים בכל חדר. אנו מספקים שירותי חינוך מהרמה הגבוהה ביותר ל-14 איגודים מקצועיים בארה"ב וקנדה ביחס לערך של צמחים חיים וקשרים לטבע בסביבה הבנויה. GPGB תמשיך להוביל את הדרך על ידי אימוץ וקידום תקן הבנייה WELL®.

חיבור הנקודות

מה יש לתכנון מבוסס ראיות, תוצאות משופרות, ו-ACA במשותף? שלושה מקרי מבחן ממחישים את הקישור ביניהם

מאת ג'יין רודה, AIA, FIIDA, ACHA, AAHID, LEED AP, שמאי Green Globes CIEB במגזין סביבות פנימיות ומקורות (Interiors & Sources), פברואר 2015.

"לכידת אור טבעי ונוף של טבע בסביבה עירונית"

בכל שנה מתקיים לפני כנס עיצוב שירותי הבריאות מפגש שמוקדש להדרכת אנשי מקצוע  ממערכת הבריאות, ספקים, מעצבים, מחנכים, קבלנים, ושחקני מפתח אחרים המעוניינים ללמוד או להמשיך ולפתח תהליך עיצוב מבוסס ראיות (EBD). ההמלצה היא תמיד להתחיל עם מה שאתה יודע ולהרחיב את התהליך כראוי בהתאם לפרויקט ותוצאות הרצויות. למרות שהתהליך הוא תהליך עקבי, סדרי העדיפויות ומבחני הביצועים עשויים להשתנות במידה רבה בין סוגים שונים של פרויקטים.

עם זאת, כאשר מעריכים הזדמנויות בעת ביסוסם של קווי הבסיס עבור התוצאות – עיקרון קבוע ב-EBD – יש צורך לאמוד שיפורים אלו היות והם קשורים להחזרים בכפוף לחוק הטיפול המשתלם (ACA). זו הצטלבות חשובה בין ה-EBD ו-ACA שכן הערכת סדרי עדיפויות אלו עשויה להוביל לא רק ליעילות משופרת ועלויות מופחתות, אלא גם לתוצאות רפואיות משופרות.

שלושת מקרי הבוחן הבאים ממחישים גישת EBD שמבוססת על מטרות ודרישות פרויקט משתנות, ואף לוקחים בחשבון דרישות ACA חדשות.

מערכת הבריאות של פרינסטון 
במאי 2012 הקימה מערכת הבריאות של פרינסטון (PHCS) בית חולים לטיפול אקוטי ללא כוונות רווח שמציע 238 מיטות ושמשתרע על שטח של 575,000 רגל מרובע, כחלק מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי בפליינסבורו, ניו ג'רזי. פרויקט פבל זה כלל מגדל אשפוז, בניין אבחון וטיפול, בניין מנהל וחינוך, ומפעל הפקה משותף שתומך בבית החולים. המרכז לעיצוב הבריאות מנצל את פרויקט פבל כדי לסייע ללקוחות לנצל את המחקר לא רק כדי לקבל החלטות מושכלות, אלא גם כדי לספק מסגרת להשלמת מבחני הביצועים והמחקר בסביבה של מוסד רפואי על מנת לשמר את המשך השיפור.

החזון של פרויקט זה היה לבנות את אחד מבתי החולים הטובים בארה"ב שיתמוך ויעודד טיפול קליני מצטיין, יספק את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, ויפגין מחויבות לקהילה על ידי שילוב של עיצוב ותפקוד ברי קיימא.

בארי רבנר, נשיא ומנכ"ל PHCS, עם הנאמנים, שכרו את נביגנט שתסייע בניהול הפרויקט ושני משרדי אדריכלים, HOK ו-RMJM הילייר, כחלק מצוות העיצוב. כמשתתף בפרויקט פבל, תהליך קבלת ההחלטות התבסס על העקרונות המנחים של התוכנית, שכללו שימוש ב-EBD לבטיחות מטופל משופרת; פיתוח סביבות שתורמת לריפוי; דירוג בסקר שביעות רצון המטופלים בתחום 10 האחוזים העליונים מקרב כלל בתי החולים בארה"ב; אימוץ מושגי טיפול ממוקדי-מטופל; ואופטימיזציה של היעילות התפעולית לצד הפחתה בעלויות הנלוות. עיצוב גמיש יושם גם בגישה יוצאת הדופן שכללה בניית 50 אחוז יותר מצרכיי הפרויקט הנוכחיים כדי לאפשר התרחבות עתידית.

בהנחייתו של רבנר, כל פרט בבית החולים החדש – החל מאמצעי בטיחות, דרך נוחות המטופל ומשפחתו ועד מיקסום יעילות הצוות – נחקר ביסודיות. שיתוף הפעולה עם המרכז לעיצוב הבריאות כלל סקירה של כ-1,200 מאמרים בנושא חקר העיצוב, משוב מצוות העובדים והמנהלה ב-15 בתי חולים אחרים, וקבוצות מיקוד מרובות של בעלי עניין וחולים.

בית החולים ייל בניו הייבן 
מו כן, השלימו לאחרונה סלווטורה ושות' וחברת CAMA את הקמתה של סביבת חירום טיפולית עבור בית החולים ייל ניו הייבן בקונטיקט. צוות העצוב היה צוות בינתחומי שהונחה על פי מטרות ה-EBD הבאות:

• הפחתת המתח בקרב החולים והמבקרים
• קיצור זמני ההמתנה ושיפור הזרימה
• שיפור קווי הראייה של הצוות – הן בהיבט של בטיחות והן בהיבט הקליני. 
• לכידת אור טבעי ונוף של טבע בסביבה עירונית

ביופיליה, ביומימטיקה ומגמות בתכניות הלימודים האוניברסיטאית

לאחרונה היה לי העונג להיות נואם אורח בפני סטודנטים לתואר שני באדריכלות באוניברסיטת ג'דסון באלגין, אילינוי. ההרצאה התקיימה במסגרת קורס סמסטריאלי שכותרתו "ביופוליה, ביומימטיקה וביו-תרבות", בהנחיית האדריכל פרופסור רובין רנדל ממשרד האדריכלים לגאט. לקראת ההרצאה והדיון קראו הסטודנטים את "14 דפוסים של עיצוב ביופילי” והכינו סדרה של שאלות. דנו לעומק בתחומי מחקר פופולריים, בהתערבויות בעלות נמוכה, ובחלק מההזדמנויות והאתגרים הגלומים ביישומו של עיצוב ביופילי.

קורסים כגון זה מעידים על מגמה הולכת וגוברת בתכניות הלימודים והחוגים באוניברסיטה. העיסוק האקדמי בביופיליה וביומימטיקה מתפתח מהרצאות חד פעמיות לכדי קורסי הוראה ואף לכדי תכניות לתואר בינתחומי. בארצות הברית, גם המרכז לסביבה בנויה של אוניברסיטת ברקלי וגם התכנית של אוניברסיטת ורמונט בנושא עיצוב בר קיימא של הסביבה הבנויה כוללים קורסים בביופיליה, והאגודה האמריקאית למעצבי פנים (ASID) צופה כי קורס הלימוד הנמשל המקוון שלהם בנושא 14 הדפוסים של הביופוליה יהיה זמין באביב הקרוב. ובינתיים, האקדמיה למדעי המוח לאדריכלות מעניקה מענקים שמטרתם לסייע "לקידום ידע הקושר את חקר מדעי המוח להבנה גוברת והולכת של התגובות האנושיות לסביבה הבנויה;" ביה"ס לאדריכלות של אוניברסיטת וירג'יניה מתחזק את רשת הערים הביופיליות; המרכז לבריאות ולסביבה העולמית (CHGE) של אוניברסיטת הרווארד מקיים פרויקטים כגון היוזמה לסביבות טבעיות במטרה לקדם את המחקר בתחום הביופיליה.

קיר חי ירוק יוקם בכתת לימוד של אוניברסיטת ריבר פול בויסקונסין 

קיר חי ירוק יוקם בכתת לימוד של אוניברסיטת ריבר פול בויסקונסין 

8 בספטמבר, 2014  – אוניברסיטת ריבר פול בויסקונסין זכתה במענק מטעם קרן העלווה הלאומית להקמת קיר חי ירוק של צמחי עלווה באחת הכיתות בבניין מדעי החקלאות בקמפוס. מערכות קיר חי ירוק אנכי מהוות פיתוח מאוחר יחסית. מכיוון שהמערכות נקיות ובעלות מערכת השקיה אוטומטית שמקיימת את עצמה, הן מציעים הזדמנות לשלב צמחים ירוקים במקומות עם שטח מוגבל, כגון כיתות.

הפרופסור לגננות טרי פריס, הפרופסור לפסיכולוגיה טראוויס טוברה, ודייויד טרטצ'ר, פרופסור לכלכלה חקלאית ומנהל מרכז UWRF לחקר מדידות שיתפו פעולה בהצעה זו.

הקבוצה תפש אחר ראיות אמפיריות המעידות על כך שנוכחותו של קיר ירוק חי מיטיבה עם התלמידים והמורים בסביבה אקדמית. סטודנטים לתואר ראשון ייקחו חלק בהיבטיו השונים של הפרויקט, כולל עיצוב הקיר והקמתו, פיתוח ויישום מדידות, וניתוח נתונים.

חברת מק'ארן דיזיינס ממיניאפוליס תספק את מערכת לוח הקיר במחיר מוזל ותשתף פעולה עם הסטודנטים בפיתוח עיצוב צמחייה שיצליח באתר הכיתה. תמיכה נוספת לפרויקט מסופקת על ידי אגודת צמחים ירוקים למבנים ירוקים והמחלקה למדעי המזון והסביבה של המכללה החקלאית UWRF.

הצפי הוא שמערכת הקיר הירוק תותקן בינואר 2015, במהלך חופשת הסמסטר בקמפוס.